קטעים העוסקים באור, מתוך הספר החדש "קלאופטרה- המומיה החיה" (שנכתב בימים אלו)
"כשאנחנו חוזרים אנחנו שוב במעגל, אוחזים ידיים, פוקחים עיניים ומביטים כולנו למרכז המעגל, לנקודה דמיונית אליה כולנו מחוברים. אנחנו יחד שישה ואני יודעת ומבינה שזו החלוקה לשש של המעגל,מבנה השש, הבסיס של המבנים. כולנו מחוברים דרך הנקודה שבמרכז המעגל. אני מרגישה קו של אור שיוצא ממרכז גופי, מבטני, ונמתח ונמשך עד למרכז המעגל. אני רואה גם את קווי האור של כל השאר, כולם נאספים ומחוברים למרכז המעגל, לנקודה המחברת בינינו. הנקודה זוהרת יותר ויותר,מקבלת את עוצמתה מששת קווי האור שלנו ומזינה אותנו חזרה. לאט -לאט הנקודה 'נמתחת' והופכת לעמוד אור. כעת אנחנו רק מתבוננים בו, מטעינים אותו ונטענים דרכו. גם קו המעגל מתמלא אור ונוצרות טבעות אור נוספות סביבנו, מעלינו ומתחתינו. הטבעות מתרבות, אורן גובר והשדה שלהן מתעצם. הן נעות ומתחברות עד שנוצר כדור מלא של אור שעוטף אותנו מכל הכיוונים. קווי האור היוצאים מאיתנו למרכז המעגל עדיין מוארים ופועמים בתוך הכדור כולו שהופך מואר יותר ויותר. אני מרגישה את גופי מתחיל לרטוט ואת זרימת האנרגיה והאור בתוכי. גלים של אור שוטפים אותי מראשי עד כפות רגליי וחזרה מעלה שוב ושוב. אני מרגישה מעין שטיפה אנרגטית והטענה אנרגטית של אנרגיית האור. כל מה שאני רואה הוא אור בוהק, רוטט ונע,וחשה את גופי רוטט ורועד. אני מבחינה בגופם של האחרים, הם גם רועדים ורוטטים עם האור. הרעידות והרטיטות גוברות ומתעצמות, נראה כעת שהכדור כולו ואנחנו בתוכו נעים ללא הפסקה, בפעימות מהירות, כמו מטולטלים ומנוערים על ידי כוח עצום. ידינו אוחזות זה בזו והרעידות של כולנו יוצרות תנועות גליות העוברות בינינו דרך כפות הידיים שלנו. אני מרגישה את הכול מועצם ומתגבר ומבינה שאנחנו מתקרבים לשיא התהליך. עמוד האור המרכזי מתרחב, ואני רואה את האור זורם בתוכו מלמטה למעלה, כמזרקה, ויוצא ונשפך מעלינו מחוץ לכדור, כמעין מעטפת נוזלית, נשפכת על הכדור, מעטפת אור נוספת, אור בשכבה אחרת, שנוצר עכשיו מהרעד שלנו והרטט,שנכנס לעמוד האור ויוצא הלאה. זה נראה כמו מים מוארים העולים מעלה בעוצמה ונשפכים החוצה כמפל. הגלים האלו קורים כמה פעמים ולאט לאט הקצב מואט,עד שזה נגמר ונעצר. גם עמוד האור מצטמצם וקטן, וחוזר בהדרגה להיות רק נקודה במרכז המעגל. קווי האור שלנו נמוגים וכדור האור מתפוגג. הרעידות והרטיטות בגופנו נחלשות עד שהן נעצרות לגמרי. אנחנו עדיין אוחזים ידיים ומביטים קדימה לנקודה שמרכז המעגל. כולנו חזרנו לגופינו הפיסיים. שקט עוטף אותנו וחוסר תנועה. אנחנו מרפים מאחיזת הידיים ועוצמים עיניים, הנקודה במרכז משתחררת. נותר רק קו המעגל שלנו שכעת נמוג גם הוא. אני מרגישה את כולם מרפים ונשכבים לאחור ועושה כמותם. רגלינו נפגשות במרכז המעגל. ראשינו מופנים כלפי חוץ כפרח הנפתח, פרח החיים, פרח מבנה השש. אנחנו שוכבים כך על גבינו זמן מה,עד שכולם מתרוממים ומתיישבים. אנחנו פוקחים עיניים, מביטים זה בזה, מחייכים. כולנו קדים אחד בפניי השנייה והמפגש מסתיים."
****
זהו קטע שמתאר את תהליך כניסתה לפירמידה
"גופי היה למחצה בפנים ולמחצה בחוץ. הייתי בין האור לחושך. בין הנסתר לגלוי. הרגשתי שהמצב הזה מאפשר את המעבר בין העולמות, בין המימדים, שהוא תזכורת לכך שאפשר להיות גם וגם. שיש מצבים שמכילים את האור והחושך יחד בו זמנית. שאני כמו היקום, כמו העולם, סובבת על צירי ואז מתקיימים בי האור והחושך יחד, ואין סתירה ביניהם, אלא השלמה, זה מכין ומכיל את זה, ואז הם יתחלפו, והמחצית שהייתה בחושך תצא לאור, והמחצית שהייתה באור תיכנס לחושך, ובין המצבים האלו יש את החשיכה המוחלטת או האור המוחלט. וכל עוד אמשיך לנוע על צירי בסיבוב, המחזוריות הזאת תמשיך להתקיים, המעגליות וההשלמה ימשיכו להיות...."
"בנותיי ובניי המבורכים, עידן חדש ניצב בפניכם ואתם עומדים בשערו. התברכתם בתודעה מתפתחת ובזקנות שיובילו אתכן ואתכם אל שערי האור והריפוי הגדול. עליכם לבחור להיכנס בשער ולצעוד בדרך. הדרך היא אישית עבור כל אחת ואחד מכם וכך גם התפתחותכם. כקבוצה מנהיגה יש לכם תמיכה ועזרה הדדית שתאפשר את צמיחתכם המואצת ותחזק אתכן ואתכם בדרך הזאת. עליכם לבחור לראות, להקשיב ולהבין בהתבוננות הפנימית וללכת בדרך זו. אם בחירתכם לא תהיה שלמה, לא תוכלו להיות נוכחים ולהיפתח לתודעה זאת. כך או כך התהליך ימשיך ויפעל, כי זו תנועתה של האדמה והאימא הגדולה, וזו דרכה וייעודה. אך אם לא תבחרו להיכנס בשער וללכת בדרכיה של האמא, לא תוכלו להישאר כאן ולהיות שותפים לתנועה שמתרחשת, לכן עליכם לבחור. אל פחד, תנועה זו מבורכת והכרחית על מנת להמשיך את התפתחות הבריאה והעולמות. כמו כל תנועה היוצרת שינוי והתהוות. לכוחות התנועה אין טעם להתנגד, זה מחליש וממית. לתנועה יש להתמסר, להרפות ולהתמזג בה. אז נפתח הזרם בתוככם ומחוצה לכם עבורכם, ואתם יכולים להתפתח עם ובתוך התנועה המבורכת הזאת. אל פחד, הנכם מבורכים ומובלים בבטחה ויש מי שיראה לכם את הדרך, אם תסכימו לצעוד בה בעצמכם. זוהי דרך ברוכה ואין לה משך או זמן, מלבד התפיסה האשלייתית שלכם. הדרך היא חלק מהשלם והיא נוכחת שם תמיד. ידעתם אותה ב 'עבר', כפי שאתם מכנים זאת, ולכן אתם יודעים אותה גם כעת. עליכם להסכים לבחור ולהיזכר, זוהי דרך ההיזכרות. ההתבוננות פנימה מחברת אתכן ואתכם אל ההזכרות שלכם עד לחיבור לשלם. אם תסכימו לצעוד בדרך, עם הפחדים שלכם, הם ייעלמו כליל. ותחוו את מהות הקיום נטולת הפחדים, הזמנים והראייה האשלייתית בה אתם נתונים כעת. לא כולכם תצליחו מיד, הדרך תראה לכם ארוכה ומסובכת, בלתי ניתנת להבנה ולצעדה בה. זה בסדר. הבחירה שלכם היא החשובה וההסכמה להיות בתנועה, גם כשנדמה לכם שהיא איננה מתרחשת כלל ועומדת על מקומה. אינכם יכולים לזהות תנועה בתדר אחר וברטט אחר של האור כל עוד אתם נתונים לאשליית הראייה שלכם. כשתפתחו לתודעת האור תוכלו לראות ולחוש זאת כל אחת וכל אחד בדרכו, בזמן שלו ובהתאם ליכולות שלכם. אל תמדדו את הדרך שלכם. המדידה שלכם אינה האמת ואינה קשורה לשלם, ולדרכיה של האמא, זאת מדידה ארצית מוגבלת שלכם ואין לה משמעות באמת עבור התנועה של האמא הגדולה. לכן עליכם לבחור להתמסר לאי הידיעה. הדרך תהיה מונחת לפניכם, אך היא תראה לכם כדרך אל הלא נודע, כי זו מהותה עבורכם. להסכים להיות נוכחים כל רגע, מעבר לזמן, ולהקשיב לליבכם ולתודעתם שמחוברת ישירות לשלם. אם תחזרו אל החלוקה והמדידה וחיפוש התשובות והוודאות, לא תוכלו ללכת בדרך הזאת. זכרו את המעגלים, זכרו את המרכז של המעגלים, הנכם שייכים ומחוברים, גם כשאתם לבד. כעת יפתח עבורכם השער, אם תבחרו תוכלו לעבור בו ותחושו זאת. אם בחירתכם לא תהיה שלמה, והפחד יחסום אתכם, לא תוכלו לעבור את השער, ולא תחושו זאת. כך או כך הכל נכון וזו דרככם כעת. כולכם מבורכים, ואל תחושו צער אם אינכם מוכנים כעת. זמנכם יגיע בשעתו והשער יחכה לכם כשתוכלו לעבור בו. השער תמיד פתוח עבורכם, וה 'אמא' תמשיך בתנועתה תמיד. כעת נשמו עמוקות, חושו את גופכם, את הווייתכם, והרפו אל האדמה שמתחתיכם. תנו לאדמה את משקל גופכם הפיסי והתנתקו ממנו. כעת הסכימו להיות בגוף האור שלכם והתרוממו יחד איתו. חושו את הרטט והתדר של האור. הוא אינו פועם, כמו לבכם, כמו האדמה. הוא זורם ונע וחסר צורה. הוא נמצא בין החלקיקים, בין הדממה, זו ראייה אחרת, שמיעה אחרת, חישה אחרת, הסכימו לקבלה. כעת מזגו את גוף האור אל גופכם הפיסי, כפי שהם משולבים תמיד. וחיזרו לחוש את גופכם הפיסי יחד עם האור, הם נוכחים יחד, ויכולים גם להיפרד, זו בחירתכם. זהו השער של האור, הוא תמיד נוכח ומחכה לבואכם, ואתם יכולים לעבור בו בכל עת שוב ושוב על מנת להתחיל את דרככם בחזרה אל השלם. הסכימו לכך, אל פחד. חזרו אל האור ואל תנועת זרימתו הטבעית. המים יעזרו לכם להיזכר כשתשכחו. חזרו אליהם בתוככם ומחוצה לכם, כל אחד ואחת לפי דרכה וצרכיה. עליכם לבחור ללכת בדרך ולתרגל זאת, עד שהדרך תתגלה לכם ותהיה ברורה ופשוטה עבורכם אישית. זה אפשרי. האמינו בכך ותזכו בכך. קבלו את המתנה והשתמשו בה בתבונה ובתודעתכם החדשה. האמא הגדולה מברכת אתכן ואתכם בדרככם, היו ברוכים"
חג חנוכה עוסק באור. בנוסף למעשיות והמסורות המוארות והטעימות, אפשר לעסוק באור גם בהיבט התודעתי. גדלנו על התפיסה שהאור והחושך הם ניגודים. שצריך להדוף ולגרש את החושך ולהביא את האור. האם כך זה באמת? אולי הגיע הזמן לראות אחרת. להבין שהאור והחושך תהליך אחד הם, משלימים ומהווים יחד את מהות הקיום שלנו. החושך כבסיס התהוות לצמיחה שתראה בחוץ, באור. החיפוש אחרי האור וההארה הוא נושא שמלווה את האנושות המתפתחת ואלו שעוסקים בעבודה תודעתית ורוחנית. האור למעשה נוכח כל הזמן, אולי אנחנו אלו שיכולים לשנות את נקודת המבט שלנו עליו ולקבל אותו בדרכים נוספות ומגוונות, מבלי צורך לחפש כל כך הרבה...
קטע מהספר "ידי אור" של ברברה אן ברנן:
"הדרך הקלה ביותר להתחיל ולצפות בשדה האנרגיה האוניברסאלי, היא פשוט לשכב על גבכם ולהירגע על הדשא ביום יפה, ולבהות בשמיים הכחולים. לאחר זמן מה תוכלו להבחין בכדוריות האורגון הזעירות היוצרות דוגמאות פתלתלות על רקע כחול השמיים. הן נראות ככדורים לבנים זעירים לעתים בעלי נקודה שחורה, המופיעים למשך שנייה או שתיים מותירים מאחוריהם שובל קל ואז שבים ונעלמים.
אם תמשיכו לצפות ותרחיבו את שדה ראייתכם, תתחילו לראות שהשדה כולו פועם במקצב מתואם. ביום שמש יהיו כדורוני אנרגיה אלה קורנים וינועו במהירות . בימים מעוננים הם יהיו שקופים יותר, ינועו לאט יותר ויופיעו במספר קטן יותר. בעיר שאווירה מזוהם הם מעטים יותר, כהים, ובעלי תנועה איטית מאוד. הם אינם טעונים דיים. את שפע הכדוריות הרב ביותר, ואת הכדוריות הקורנות והטעונות ביותר, ראיתי באלפים השוויצריים, שם רבים ימי השמש היפים, והשלג מכסה את הכול במרבדים עבים. נראה כי אור השמש טוען את הכדוריות"
****
אשתף אתכן ואתכם שאני רואה את כדוריות האור האלו, המופיעות כסמל העיגול והנקודה, ומכילות בתוכן את האור ו"החשיכה". אפשר לראותן בכל מקום, ואכן קל יותר כשיש אור שמש טבעי. זו תופעה קסומה ונפלאה....
***
האור (מסר תקשור) 4/10/20
האור נגלה אליי לבן וכחול, מרקד ומרצד במהירות, נע בחופשיות, ללא הגבלה,ללא צורה אחת סדורה או סגורה. האור הכחול מופיע כקווים, עבים, דחוסים, מחוברים, ארוכים. האור הלבן מופיע כעיגולים וצורות קווים משתנות וזזות, וגם כעמודים, עמודי אור שמתלכדים. האור הכחול הופיע מתחת לאור הלבן,לרוב במאוזן. האור הלבן הופיע במאונך מלמעלה למטה. הם משלימים, מחוברים,נעים יחד במרחב. האור הכחול מרפא,מגן שומר. האור הלבן מאיר,מחמם. את האור הכחול קשה יותר לראות,ניתן לדמיין,ליצור אותו במחשבות,אפשר להזמין אותו והוא יבוא. האור הלבן זמין יותר,נוכח בכל,מוכר לכל, קל להתחבר אליו ולעבוד איתו בכל עת. האור נכנס לתוכי, דרך הידיים,החזה,העיניים-ומשם גם יוצא,משם אני ארפא. התבקשתי להתחיל לרפא במגע,להעביר אור וחום,ולהמשיך לקרון אור דרך עיניי וגופי. לחבר עוד אנשים אל האור. תודעת האור היא תודעה שרואה, מהירה,נע ללא הגבלות או צורה,נמצאת בכל הרבדים,גם כשלא רואים, כמו האור. הוא נוכח בכל, כל הזמן, גם אם מרביתנו לא יכולים לראות זאת או לתפוס זאת,זו האמת המלאה. האור נוכח גם 'בחשיכה',שאינה קיימת,אלא כאשליה. לפי מגבלות הראייה הפיסית שלנו והתפיסה המחשבתית השגויה. עבודת תודעת האור היא הליבה, היא המפתח, היא המקור והסיבה, איתה אפשר להגיע למימד הבא שמעבר לאור ולחשיכה, לריק המופלא.
המשיכי בדרכך הברוכה,לחבר אנשים לאור ולתודעה. הפיצי את האור,היי נוכחת באור,חשבי וראי באור, האמיני באור, הזמיני את האור, חקרי את האור, לימדי ולמדי את שפת האור, רפאי בעזרת האור. יש לך ולכולם את שערי האור, הזמיני אותם שוב לעבור דרכם, בכל עת, בכל הזדמנות, בכל אפשרות. זוהי הדרך הניתנת לכולם להתגלות,להתפתחות, להתעוררות. במהירות האור הדברים מתרחשים, הסכימי לראות ולהיות בה ואז תוכלי לעבור למימד שאין בו זמן.זו הכוונה באמירה להיות 'מואר',היכולת לראות את האור, להפיץ אותו, להיות בו ולראות מעבר לו. אדם מואר הוא מי שהאור עובר דרכו והוא נותן אותו ואת הידע שלו ללא הגבלה, כמו האור. ככל שתתני יותר כך תממשי יותר, כך תגדלי יותר ותוכלי להיות עוד יותר באור ולהפיץ אותו הלאה שוב ועוד נושאי ונושאות האור ימשיכו להגיע אליך,להתחבר, להיזכר ולהתעורר לתודעת ושפת האור. היי פתוחה לכולן וכולם. היי קשובה ונכונה לקבלם, כפי שהם, ביכולתם, הם עוד יפתיעו אותך ואותם ויהיו שותפים לדרכך ולדרך האור בעולם. אחוות תודעת האור מתגבשת וקמה ואת חלק ממנה. זו דרכך וייעודך, זהו תפקידך, המשיכי בו, מבורכת הינך, המשיכי בעבודתך,כתיבתך,הפיצי אורך ותתמלאי באור שהינך.
היי ברוכה, דרך צלחה.
ישויות האור.
****
אכן יש מה ללמוד ולתרגל. מי שמעוניין/ת ללמוד ולפתח את ראיית האור ותודעת האור ולהצטרף לטקסים ופעילויות העוסקות בכך מוזמן/ת . ניתן להצטרף לסדנאות ואפשר במפגשים אישיים.