"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
כולנו כמהים לשמחה. לחיות מתוך שמחה. אבל השאלה היא באמת איך מזמנים אותה? כיצד "מייצרים" שמחה להרבה זמן? כמה זמן באמת אפשר לשמוח? וממה? ומה עושים כשלא שמחים?...
לחיות מתוך שמחה זו עבודה קשה ותובענית במידה מסוימת. לעיתים נראה שהרבה יותר קל לנו לחיות לאו-דווקא מתוך שמחה. לא שאנחנו בדיכאון,לא ממש... , רק עסוקים, רציניים, חושבים, מתלבטים, כועסים, מהרהרים,עמוסים עמוסים.... וממשיכים במרוץ החיים.
מזל שבא פורים! אז אנחנו אולי לרגע באמת עוצרים, מבלים קצת עם הילדים, אוכלים דברים מתוקים, מתחפשים, אולי קצת משתטים (קודם משתכרים...) ואחרי יומיים שוב לשגרה חוזרים....
'משנכנס אדר מרבין בשמחה' היא אמרה של חז"ל שמרחיבה את השמחה מגבולות חג פורים בלבד, ורואה את השמחה כמאפיין של החודש כולו. הלכה זו מבוססת על הנאמר במגילת אסתר "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה"
החג הזה, והנאמר על חודש אדר, העלו בי את המחשבות האלו על שמחה קבועה, שמחה מהלב,שמחת חיים, וכל הביטויים שאנו מכירים מבחוץ, אך האם גם במפנים? ומה באמת יכול לעזור לנו לייצר שמחה? או לשמור על שמחה קיימת? מי משמח אותנו? ואת מי אנחנו משמחים? וכיצד נוכל לעשות זאת יותר? האם העצב באמת מנוגד לשמחה? או יכול לתרום גם להבאתה...
הרבה שאלות... והתשובות? אני מאמינה שהתשובות הן אישיות כמובן לכל אחד ואחת מאיתנו, ועלינו לחפש ולמצוא אותן, בהקשבה והתבוננות פנימה. אך גם המשותף לנו רב.כולנו מחפשים את השמחה והצחוק, רובנו מוצאים אותה במקומות שמחברים אותנו "לאמת" שלנו האישית והאוניברסאלית. צחוק ילדים, מחווה אנושית וקרבה, הרגשת שייכות ואהבה, שהות בטבע (במיוחד עכשיו בשיא הפריחה), ועוד... וגם כשאנחנו שוהים בעצבות אם ניתן לה מקום ונעמיק בהתבוננות נוכל לשחרר אותה ולתת לאט - לאט מקום גם לשמחה על דבר קטן או פשוט ולחזור להרגשת האחדות, השייכות, איזו וודאות ומחזוריות שנותנים תחושת יציבות וכך ניתן לחזור לחוות שמחה.
מניסיוני, עצם העלאת השאלות בתחום כלשהוא, בד"כ מובילה גם לקראת מציאת התשובות, ומקרבת אותנו למקום שאנו רוצים להגיע אליו. אז הנה המלצות לעזרה בשאילת השאלות ותחילתה של עבודת מודעות אישית בתחום השמחה:
א. ספר – "לחיות מתוך שמחה" / סנייה רומן, מתקשרת את אורין
הספר עונה להגדרה של ספרי מודעות ותקשור. הוא בנוי בצורה של פרקים קצרים , ובכל סוף פרק שאלות לעבודה אישית. עבורי הפרקים כתובים בתמציתיות שמאפשרת לקרוא אותם גם כשאין זמן (מצבנו הקבוע בשנים האחרונות עם הילדים וכו'...) או שהזמן היחיד הוא לשתי דק' בשירותים או לפני שנרדמים, וגם בבהירות ובפשטות .
מצד שני התוכן מעניין ומעורר מחשבה והתעמקות. והשאלות בסיום הפרק עוזרות להפוך את ההרהורים גם להחלטות ותובנות מעשיות יותר שיכולות להשתלב בחיי היום יום.
ובכך אני רואה את גדולת הספר, ואת חשיבותו להתפתחות רוחנית ומעשית, ולמי שמחפש התבוננות "גוף – נפש" בחייו.
הספר מונח על מדף מיטתי, וכיום אחרי שקראתי אותו כמה פעמים, אני לעיתים בוחרת רק מילה או משפט מתוך פרק כלשהוא,ועונה אולי על שאלה אחת או עונה בע"פ על השאלות,ובכך מתרעננת או מתמקדת לקראת השינה או לקראת המשך יומי.
טוב הדבר במיוחד בעת מחלה או קושי שמביאים אותנו להתבוננות מעמיקה יותר בדברים בחיינו...
ב. קלפי נשים "אישי – נשי" / ענת הר-לב אור
והפעם המלצה על יצירתי .. בקלפים שלי מופיעים מילים שונות, וכמובן שעם המחשבות על שמחה עלה בי הקלף מתוך המארז "אישי-נשי", הקלף "שמחה".
לכל קלף מצורף שיר ואח"כ גם שאלות לעבודה אישית. זו דרך נוספת לעבודה ....
מצרפת כאן את השיר והשאלות בנושא "שמחה". (כתובים בלשון נקבה ומתאימים לכולם)
שמחה
"שמחה
בכל מה שקיבלתי
שמחה
בכל מה שיצרתי
שמחה
נפשי מרקדת
וגם כשעצוב
השמחה מעודדת
שמחה
בקטן כגדול
וגם כשכואב
השמחה משנה הכול
שמחה
וזו הברכה"
1. מתי את שמחה? מה משמח אותך?
2. מתי לאחרונה הרגשת שמחה ועל מה?
3. האם יש משהו או מישהו קבוע בחייך שמשמח אותך (מעצם קיומו, הימצאו)?
4. מה מכל מה שציינת יכול לעודד אותך בזמן כאב או עצב?
5. כתבי לך בקצרה על פתק: "אני שמחה כש________________"
למעשה השאלה החשובה לאחר מציאת התשובות לשאלות היא האם נוכל ונעז להרשות לעצמנו עוד ממה שהלב מבקש, עוד להיות ולחיות עם מה שמשמח אותנו? להרגיש ראויים וראויות לחיות מתוך שמחה.
וכולנו יודעות ויודעים כשאנחנו מקשיבים ומקשיבות ללב, וקצת פחות למחשבות, השמחה נוכחת יותר בקלות, ולרוב לא צריך הרבה באמת כדי ליהנות. לסיכום ממליצה לשאול את השאלות, ולהכין רשימה של שמחות....
אשמח לשמוע אם יש לכם תגובות, מחשבות ורעיונות איך לחיות מתוך שמחה....
בברכת עשייה פורייה ושמחה גדולה ומתמשכת....
ענת
|