חודש שבט
 

"כי האדם עץ השדה...."
חודש שבט מוכר לנו היטב, בשל חג ט"ו בשבט החל בו. עוד כילדים הטמיעו בנו את משמעותו הציונית – חילונית של החג, וביחד נטענו בכל שנה עץ ושרנו על השקדייה הפורחת... גם את הדימוי של האדם לעץ השדה למדנו בכל דרך אפשרית, וחיפשנו את שורשינו בכל שנה מחדש.... אך מה נותר מכל זה?
חודש ''שבט'' הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, או
החודש האחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן "...לעשתי-עשר חדש, הוא-חדש שבט" (זכריה א, ז). שבט הוא חודש מלא בן שלושים יום.
מקור שם החודש ומשמעויותיו: מקור השם בבלי - "סבטו" מלשון "מכה", על שם הרוחות הנושבות בו. יש הטוענים כי שם החודש הוא מלשון "ענף זמורה", המסמל את פריחת האילנות בחודש הזה. המלה "שְבט" בעברית קשורה למלה שֵבֶט, שמשמעה בין השאר, מקל. מקל יכול להיות שרביט, סמל לכוח והוא יכול להיות גם מקל להישען עליו. (לאיזה סוג של 'מקל' אתם זקוקים בתקופה זו?...)

מאפייני החודש: שבט הוא חודש, שחורף ואביב נפגשים בו - הוא הגבול בין שיא
החורף לראשית האביב. בחודש שבט חל יום ט"ו בשבט - חג חקלאי, המכונה גם "ראש השנה לאילנות". במקור זה היה תאריך שקבע את תחילתה של שנת מס חדשה. יום זה ציין את המועד בו הפרישו החקלאים ישבו בארץ ישראל מעשר לכוהנים, ללווים ולעניים(מעשר הינו החלק העשירי מתנובת השדה).

חכמים הגיעו למסקנה כי יום ט"ו בשבט הוא בערך היום בו מפסיק העץ לינוק ממי השנה החולפת ומתחיל לשתות ממי השנה החדשה. מכאן נולדה האמונה כי יום זה הוא יום הדין של האילן ובו יקבע גורלו כפי שגורלם של בני אדם נקבע ביום ראש השנה. מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג אינו ברור. יש שמשערים כי היה זה כבר בתקופת המשנה, ויש המאחרים זאת עד למאה ה-16, שבה נחוג מועד זה על-ידי מקובלי צפת. חכמי הקבלה בצפת הנהיגו סעודה מיוחדת שבה אמרו דברי תורה, שתו ארבע כוסיות יין אדום ולבן ואכלו משלושים סוגים של פירות לטקס הם קראו "סדר ט"ו בשבט". בתקופת התחייה הציונית, כאשר עם ישראל החל לשוב לארץ התווספה ליום ט"ו בשבט משמעות לאומית והחג הפך להיות חג הנטיעות, כביטוי לקשר בין עם ישראל לאדמת הארץ.עם הקמת המדינה לקחה על עצמה "קרן קיימת לישראל" את מלאכת ייעור הארץ.
ט"ו בשבט כראש השנה לאילן- אם כך ניתנת לנו הזדמנות נוספת להתחלה מחודשת,להתחלת מעגל חדש הקשור לטבע ולאדם. אם זהו יום הדין לאילן, ו"האדם הנו עץ השדה" אז מה זה אומר עלינו? ניתן להתבונן בשלבי התפתחות העץ - זרע/שתיל, נבט, השתרשות, צמיחה , פרח, פרי, ושוב זרע.... וללמוד מכך באיזה שלב אני נמצא כיום בחיי, במחזור השנה, או בתקופה האחרונה. האם התפתחותי ממשיכה ברצף או תקועה? מה חסר לי להמשך צמיחתי?
לדוגמא- אם אני בתחילת דרכי בנושא כלשהו, אז יתכן ואני בשלב הנביטה או ההשתרשות- אם כך אשאל את עצמי: מה יעזור לי להעמיק את שורשי? לאיזו "אדמה" אני זקוק? מהם המים החיוניים לי? ומקור האור והחום?.... ברמה הפיסית הבסיסית וברמה רוחנית ההכרתית.
אם אני כבר בשלבים מתקדמים יותר של התהליך אז יתכן ואני כבר מוכן ומצפה לראות את פירות עבודתי הקודמת, אם כך אשאל את עצמי אם אני יודע מה ה"פרי" שעתיד להגיע, האם אני רואה אותו בחזוני? אילו "זרעים" ייצאו מפירות אלו וימשיכו את התהליך? ...
לכל אחד מאיתנו נושאים שונים בהם הוא עסוק וכל אחד נמצא בשלב אחר בכל נושא. ניתן ומומלץ לכתוב זאת, או לצייר בצורה סכמטית את השלבים השונים בפרויקט שלי, לזהות מה כבר עברתי ומה עוד נותר לפני. זה יחזק אתכם מבחינת זיהוי מה שכבר נבנה ומה נותר להשלמה...
בכל מקרה, מבחינה כללית בתקופה זו של השנה,כמו העצים והטבע כולו המתעוררים מתרדמת החורף, גם אנו יכולים להיות לקראת התחדשות והתעוררות. לכן בשלב זה, כמו העצים נבחן האם אגרנו מספיק כוחות וקיבלנו מספיק מים כדי להרוות את צימאוננו ולאפשר את הצמיחה והלבלוב שלנו?...
מבחינה אקולוגית – ממליצים להרבות בנטיעות , אך גם לטפח את העצים שכבר קיימים זה לא פחות חשוב, מאשר לנטוע כל שנה עץ חדש ולא לטפל בו במהלך השנה ובעצם לא לאפשר לו את המשך צמיחתו והפיכתו לעץ בוגר וחזק... כך גם את העץ שהנכם...במקום ל"נטוע " כל שנה עץ חדש , החלטה חדשה, יעד מאתגר חדש, שזקוק לטיפול רב וייתכן שללא הטיפול הזה לא ישרוד עד שנה הבאה, נסו לבחון את "העץ" של השנה שעברה: האם טיפחתם אותו במהלך השנה ואפשרתם לו להיות מה שהוא יכול להיות... השקו, גזמו, והטיבו את אדמתו....
כיום הקשר שלנו לטבע, לאדמה, למזון מן הטבע ולמחזוריותו של הטבע כבר לא נראה באופן ישיר, ולעיתים רחוק גם מליבנו...(הכול גדל ב 'סופר',לא?) אך יש לכך עדיין חשיבות גדולה עבורנו והשפעה עצומה על מצב רוחנו והתפתחותנו. (היזכרו מה קורה כשאתם חווים דברים פשוטים כגון: טיול לאור ירח מלא, הקשבה למים, מראה הים, מגע החול, ריח של פרח... וכו') דווקא בשל כך, אם אין באפשרותנו לחוות את הטבע ולהתחבר אליו בצורה הפיסית בחיי היום יום שלנו,יש צורך לחזק את החיבור ההכרתי שלנו. לשם כך ניתן להשתמש בדמיון מודרך, ביצירה, בקלפים, כתיבה וכדומה, על מנת לחזק ולהעמיק את הקשר הזה בינינו ל 'עץ השדה'....
חג שמח וצמיחה נעימה....
 

לתשלום בכרטיס אשראי
הערה: התשלום הוא דרך פיפאל, ניתן לשלם בכל כרטיס אשראי בין לאומי (גם למי שאין חשבון ב-PayPal)
______________________________________________________________________
ענת הר-לב אור  
טל: 04-9802288, הר חלוץ ,  E-mail:
anatharlevor@gmail.com