כידוע ניסן הנו ראש החודשים במקרא, התרחשו בו אירועים היסטוריים גדולים, וניתן לומר שהוא אחד החודשים החשובים לעם ישראל וביהדות. משמעויות השם "ניסן", אירועי החודש, מזל החודש -הטלה ומצוות חג הפסח יכולים ללמד אותנו רבות גם על עבודתנו הרוחנית...
שמות החודש- (בשונה משמות החג המוכרים לנו מהגן וביה"ס- חג הפסח,חג המצות וכו'):
1. ראש החודשים- ניסן הוא החודש הראשון בלוח השנה התנכ"י ,הוא מלך החודשים,לפיו ספרו את שנות מלכי יהודה. ככזה הוא מנהיג,מוביל ובלתי תלוי בחודשים האחרים,כי הוא בראש.
2. חודש האביב- זמן הפריחה בטבע,התחדשות ולבלוב, אך גם אב+י"ב כלומר אב= ראש ל 12=י"ב החודשים בשנה. וזה מחזיר אותנו לשם הראשון של החודש.
3. חודש ניסן- שלושה פירושים לשם זה:
א. ניסן=ניצן, "ניצנים נראו בארץ..." תקופת האביב...
ב. ניסן= ניסיון, הניסיונות שניתנו ועברו על בני ישראל במצריים ובצאתם משם...
ג. ניסן=נס,ניסים לישראל, גילויי הארה פתאומיים, התעלות מהטבע, כל מה שהביא אותנו לצאת ממצריים ולשרוד במדבר ועד עצם היום הזה....
שמות רבים ופירושים מעניינים, אך כל השמות מתחברים במובן מסוים לתהליכים, לעוצמה, לשינוי, להתחדשות,ליצירה ....
* מה התרחש בחודש ניסן- הרבה אירועים היסטוריים קרו בחודש זה ומשויכים אליו, כאן רק נמנה אותם ללא הסברים ופרשנות,כי מעצם הזכרתם אנו מבינים עד כמה זהו חודש חשוב ומשמעותי:
יציאת מצריים, הקמת אוהל מועד, קריעת מי הירדן, כיבוש יריחו. משה קיבל את מצוות קידוש החודש ואת כל מבנה לוח השנה העברי. יצחק נולד, יעקב נעקד וקיבל את ברכותיו להיות הנבחר. זהו חודש בריאת העולם, חודש הגאולה, ולכן גם האמונה שגם המשיח יגיע בחודש זה!!!
* מזל טלה-
א. הטלה מופיע בצד מזרח של המפה,בזריחת השמש ולכן הוא זורח ומראה את הדרך, הוא פותח את גלגל המזלות העברי, לידה מחדש.
ב. הטלה היה נהוג כקורבן בישראל, לעומת המצרים שהפכוהו לאל. זו עונת הרבייה של הטלה, ובכך שישראל מצווים על הבאתו כקורבן יש הדגשה כי אין חשיבות לעושר ולפריון החומרי, אלא בקורבן הוא הופך לעושר רוחני ,לחיזוק האמונה.
* חג הפסח-
חג הפסח מסמל עבורנו שחרור מעבדות לחירות, אך הפעם הכוונה לגאולה סופית, פנימית, שלא מתוך בריחה כמו ביציאת מצריים, אלא שאיפתנו צריכה להיות גאולה מתוך בחירה, סדר ותכנון...
בחג הפסח,לפי הקבלה, נעשית יצירת הכלי הנדרש להכיל ולקלוט בפנימיותינו את ההשפעות הניתנות לנו מלמעלה.
זהו גם חג הניקיון,ניקוי מהחמץ הפיסי והרוחני, אנו מנסים להיות זכאים ומזוככים לקבלת השפע והאור האפשרי,הקיים בכל ומזין אותנו.
ועל כך נפרט,ומכאן נכנס לעבודתנו הרוחנית, לעבודת המודעות העצמית.
* מצוות החמץ- המצווה מורכבת משלושה שלבים: בדיקת חמץ, ביטול חמץ וביעור חמץ. מחויבים בחמץ: "בל ייראה" ו"בל יימצא". בחיפוש החמץ הרוחני אפשר להתייחס לחמץ גם כך:
חמץ- אולי הוא מה שהחמיץ,שחמוץ...
חמץ= חייב/ת , מוכרח/ה, צריך/ה
הצעה לתרגיל:
1. בדיקת חמץ- כתב/י על דף את כל החמץ שיש בחייך כיום: בחיצוני, גשמי,חומרי וגם ברוחני,פנימי נפשי.
2. ביטול חמץ- מה מכל זה אני יכול/ה לבטל? לשנות?
3. ביעור חמץ- מהי המהות של החמץ הזה? כיצד אוכל להבעיר, לשרוף לכלות את מהות החמץ הזה?
דוגמא-
-
בדיקה- אני מזהה שאני מרגישה חייבת ,מוכרחה וצריכה להכין אוכל כל יום, כי אני רוצה שיהיה אוכל טרי ובריא למשפחתי.
-
ביטול- אפשר להכין אוכל לכמה ימים ולהקפיא, לאכול דברים שלא צריכים הכנה מרובה כמו פירות וירקות,כריכים,טחינה ועוד
-
ביעור- אוכל טרי ובריא מייצג עבורי אידיאל לשלמות,לטבע,לעמוד במטרות,לא לאכזב,להיות אימא ואישה טובה ועוד....
* מעבדות לחירות, גאולה אישית-
הגאולה מדברת על שחרור מעבדות לאחרים,שחרור מתלות באחרים. להיות ראשון ולא נגרר ,לא חיקוי של מישהו (כמו חודש ניסן הראשון). שחרור מעבדות איננו התרוקנות מתוכן והופעת חלל ריק ללא מגמה או תכלית,אלא שחרור מתוכן זר,מעול זר גשמי ורוחני המנוגד למהות הפנימית. השחרור מאפשר חזרה לתוכן העצמי הפנימי, לטבע האלוהי הטבוע בקרבנו ובעצם מהותנו. גאולה משחררת את הנפש מנמיכות קומה,המסתכלת בהערצה על אחרים ומה שיש להם,ובביטול על עצמה ומה שיש לה. גאולה מחזירה את הביטחון העצמי, את ההכרה של הרוח הפנימית הגדולה הכמוסה בתוכנו, חוזרים להכרת עצמנו, להכרת האור האלוהי, רוח החירות.
ניקוי החמץ אם כן הוא רק הכנה לשחרור זה מעבדות לחירות.
הצעה לתרגיל:
חשוב/י – ממה אני צריך/ה להשתחרר? למה אני משועבד/ת? מה העול הזר הגשמי או/ו הרוחני שמנוגד למהות הפנימית שלי?
ניתן לעשות זאת בשלבים הבאים:
1. מהי העבדות? (דוגמא- שליטה,צורך בתכנון וביצוע לפי החלטתי)
2. במה /במי התלות? (בתכנון, בעשייה, בשכל , בהחלטות)
3. הגאולה - איך זה יראה וירגיש כשאגאל עצמי? (הרפיה, שחרור משליטה, ספונטניות,קלות,הקשבה,נוכחות,רגש)
4. התחדשות- מה מתחדש בי? איזה זרע אטמון כדי להפוך לפרח שארצה? איזה פרח אהיה? במה עליי לדשן ולהשקות את הפרח הזה? מה בעלי הכותרת ומה במרכז, מהו הצוף שלי?
נסה/י לפרק את מרכיביי הפרח הזה (דוגמא-: הזרע- קבלה עצמית ואהבה, המים והדשן- ספונטניות,אי עשייה, הצוף- נוכחות, הקשבה...) כדאי לצייר את הפרח, או לכתוב את מרכיביו. או לבחור את מילת הצוף ולהעתיק אותה על פתק ולראותו זמן מה ,או עד לשחרור והגאולה....
בהצלחה! וחג חירות שמח!
(המידע המובא כאן הינו אוסף של חומרים ממאמרים שונים הנמצאים באינטרנט, ומהצעותיי האישיות לתרגילים כפי שאני מנחה במעגלי נשים של ראש חודש או בסדנאות מודעות אישית. אלו פרשנויות שלי והמלצותיי בלבד,וכך יש לראותם.)
|