חודש אדר- ומשמעותו לעבודת מודעות אישית

 
חודש אדר הינו החודש השניים-עשר והאחרון למניין החודשים במקרא, מניין אשר מונים מניסן, והשישי למניין שאנו מונים מתשרי.
השם אדר, כמו שאר שמות החודשים, איננו שם עברי, אלא שם אכדי, אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון (תחילת ימי בית שני) מהגולה. במשך הזמן השתקעו שמות החודשים "וגויירו". במקרא מוזכר החודש בשמו במגילת אסתר ספר אשר נכתב לאחר תקופת שיבת ציון ולכן זוכה הוא לשני השמות יחד: "ומחדש לחדש שנים עשר הוא חודש אדר" (אסתר ג' 7).
פירוש השם אדר- לשם אדר ייתכנו מספר פרושים: מקור השם במילה האכדית adaru שפרושה "גורן" סיבה אפשרית היא שבחודש זה החלו לתקן ולהכין את הגרנות לקראת הקציר של חודשי האביב. מילה דומה באוגרית היא udar שפרושה גבורה.
בחודש אדר מתקיימת תענית אסתר- זכר לתענית אשר תיקנה אסתר ליהודים בשושן הבירה במטרה להפר את עצת המן הרשע.
חג הפורים- במרכזו של חודש אדר אנו חוגגים את חג הפורים, חג אשר נקבע במגילת אסתר לזכר הנס הגדול אשר אירע ליהודים בשושן הבירה ובכל התפוצות , נס אשר הפר את מחשבת המן הרשע "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז" (אסתר ג' 13).

חודש אדר הוא חודש שמביא את האביב. הוא מאופיין בקוטביות ובניגודים של קור עז וימי שרב, של ימים גשומים וימים שטופים שמש, עננות בכל הצורות והגוונים ואפילו קשת בענן לפעמים... שינויי מזג האוויר והשתנות הטבע, מלמדים ומסמלים את אותן תנועות גם בתוכנו. אנו עוד מנמנמים את שארית שנת החורף שלנו, אך כבר מתחילים להתעורר לפריחתנו ולמרצנו לעשייה מחודשת. כשאנו מאמינים לא רק במקריות, אלא בכוח מחשבתנו וכוונתנו היוצרת מציאות, נזכה לראות את השינויים המיוחלים אכן קורים. חודש אדר מביא את ההזדמנות לראות את היופי בקוטביות ובניגודים, לשמוח בלבלוב ובפריחה וליהנות ממראם והשראתם גם בתוכנו, ולבחור לעשות זאת בשמחה.


 
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
אכן אנו נוהגים להרבות בשמחה בחודש זה עם בוא חג פורים. אך כמה זמן באמת אפשר לשמוח אחר כך ? וממה? (משבר כלכלי, משבר חברתי, משבר אקולוגי...) כיצד "מייצרים" שמחה לכל - כך הרבה זמן?... ומה עושים כשלא שמחים?...
לחיות מתוך שמחה זו עבודה קשה ותובענית במידה מסוימת. לעיתים נראה שהרבה יותר קל לנו לחיות לאו-דווקא מתוך שמחה. לא שאנחנו בדיכאון,לא ממש... ,רק עסוקים, רציניים, חושבים, מתלבטים, כועסים, מהרהרים,עמוסים עמוסים....     וממשיכים במרוץ החיים.
מזל שבא פורים! אז אנחנו אולי לרגע באמת עוצרים, מבלים קצת עם הילדים, אוכלים דברים מתוקים, מתחפשים, אולי קצת משתטים (קודם משתכרים...) ואחרי יומיים שוב לשגרה חוזרים....
והחג הזה וחודש אדר העלו בי את המחשבות האלו על שמחה קבועה,שמחה מהלב,שמחת חיים, וכל הביטויים שאנו מכירים מבחוץ, אך האם גם במפנים? ומה באמת יכול לעזור לנו לייצר שמחה? או לשמור על שמחה קיימת? מי משמח אותנו? ואת מי אנחנו משמחים? וכיצד נוכל לעשות זאת יותר?
הרבה שאלות... ותשובות? אני מאמינה שהתשובות הן אישיות כמובן לכל אחד ואחת מאיתנו,אך גם המשותף לנו רב.כולנו מחפשים את השמחה והצחוק, רובנו מוצאים אותה במקומות שמחברים אותנו "לאמת" שלנו האישית והאוניברסאלית. צחוק ילדנו, מחווה אנושית וקרבה, הרגשת שייכות ואהבה, שהות בטבע (כמו עכשיו בשיא הפריחה...) ועוד.
מניסיוני, עצם העלאת השאלות בתחום כלשהוא, בד"כ מובילה גם לקראת מציאת התשובות, ומקרבת אותנו למקום שאנו רוצים להגיע אליו.


 
אז הנה כמה שאלות לדוגמא לתחילתה של עבודת מודעות אישית בתחום השמחה:
  • מתי את/ה שמח/ה? מה משמח אותך?
  • מתי לאחרונה הרגשת שמחה ועל מה?
  • האם יש משהו או מישהו קבוע בחייך שמשמח אותך (מעצם קיומו, הימצאו)?
  • מה מכל מה שציינת יכול לעודד אותך בזמן כאב או עצב?
  • כתוב/י לך בקצרה על פתק: "אני שמח/ה כש________________"
  • חשוב/י על הדבר שמשמח אותך,מרגיע ומייצר בך פתיחות ,חיוך פנימי והנאה- ראי אותו בדמיונך, חושי את מגעו,ריחו,קולו וכדומה. וברגעים הפחות שמחים והקשים היזכרי בו. תגלי שכך את מייצרת שמחה בעצמך, ללא תלות במה שקורה במציאות הסובבת אותך.
 ולסיום - חודש אדר וחג פורים מזכירים ומזמנים לנו חוויה אחרת של שמחה, אך מנהגים אלו יכולים להוות מקור לשמחה גם קבועה:
נתינה לזולת- בפורים הנתינה נעשית כמשלחי מנות ומתנות לאביונים. אך גם בשגרה הנתינה לזולת מייצרת בנו שמחה וחוסן כשאנו "יוצאים מעצמנו" ורואים גם את האחר בשמחתו או בצערו.
נכנס יין יצא סוד- גם ללא המשקה המשכר נחפש לנו את הדרכים שלנו להוריד את המחסומים שמונעים ממני להיות מי שאני, ומאפשרים לי לשמוח ולגלות את "סודותיי", להשתחרר מעט ולהרפות. כשאנו רפויים ופתוחים תגיע גם השמחה.
תחפושות ומסכות-  בפורים אנו הופכים את עצמנו לאחרים,יוצאים מגבולות ההיגיון והסדר המתוקן, ומאפשרים בכך לאחרים וגם לעצמנו לצחוק על עצמנו. אין ספק שזהו מנהג מבורך כל ימות השנה....
שותפות הגורל- פורים מזכיר לנו את אחדותנו ושותפות הגורל,ההפכפך והבלתי צפוי. גם בשגרה חשוב לזכור את האחדות הזו,ולהשאיר מקום לבלתי צפוי או מתוכנן, שהרי דווקא הוא לעיתים מביא לנו את השינוי המבורך מכל!
בברכת חג שמח וימים שמחים!
 

 
 
 

הערה: התשלום הוא דרך פיפאל, ניתן לשלם בכל כרטיס אשראי בין לאומי (גם למי שאין חשבון ב-PayPal)
______________________________________________________________________
ענת הר-לב אור  
טל: 077-7980536, חרשים ,  E-mail: anatharlevor@gmail.com ,   ענת בפייסבוק