חודש אב
 
 
חודש אב הינו החמישי למניין החודשים במקרא אשר מונים מניסן, והאחד-עשר למניין מחודש תשרי. השם "אב", כמו שאר שמות החודשים איננו שם עברי, אלא שם אכדי אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון (תחילת ימי בית שני) מהגולה. במשך הזמן השתקעו שמות החודשים "וגויירו".
פירוש השם אב: לשם החודש ייתכנו מספר הסברים: באכדית,  abuפירושו קנים. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. בבבלית, פרוש השם הוא אש – חודש זה נקרא כך על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. במסורת היהודית נקרא החודש "אב" כנחמה על כך שלמרות הצרות והפרעות אשר פקדו את עם ישראל בחודש זה, ירחם עלינו הקב"ה כרחם אב על בניו.
מנחם אב– המסורת היהודית נוהגת להוסיף שם של נחמה לחודש זה. זו הנחמה של בניין בית המקדש לה אנו מצפים. בנוסף, מנחם הוא שמו של המשיח, אשר על פי המסורת עתיד להיוולד בחודש זה.בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.
מזל החודש – אריה: רמז לעם ישראל עליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – כלומר, למרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה
ט' באב- חודש אב הוא חודש קשה לעם ישראל, כפי שכתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית ד', ו'). החל בראש חודש אב מתחילים לנהוג במנהגי אבלות ועינוי מסוימים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל על חורבן בתי המקדש - ונמשכים בחלקם גם ביום שלאחריו – יום שבו בער בית המקדש החרב
ט"ו באב- הנה, אך חולף לו שבוע ימים וכבר מגיע ט"ו באב, יום שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז'). יום שכולו אהבה ושמחה, חגיגות עממיות בכרמים בזיקה לחגיגות הבציר. ביום זה בוטלו המעמדות והוא נושא מסר ערכי חברתי: "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים (כלומר השאילו אחת לשנייה את שמלותיהן כביטוי לשוויון בין המעמדות), שלא לבייש מי שאין לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב'). מהו ט"ו באב? מדוע הוא יום שמח כל כך? ומה הקשר בינו לבין יום הכיפורים?
יום שהותרו בו השבטים והותר שבט בנימין: בימי משה, באו אליו בנות צלופחד, שאביהן נפטר ולא הותיר אחריו בנים יורשים, ותבעו לרשת את נחלתו. הבנות זכו אמנם בנחלת אביהן, אולם נאסר עליהן להינשא לאיש שאינו מבני שבטן, כדי שהנחלה לא תעבור לשבט אחר. כך נקבע שאסור לבנות שירשו את אביהן לבוא בקשרי נישואין עם בני השבטים האחרים.
כעבור שנים רבות, בעקבות מקרה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני ישראל שלא להשיא את בנותיהם לבני שבט בנימין. שני איסורים אלה גרמו צער גדול לעם ישראל. האחד סיכן את קיומו של שבט שלם, והשני ציער את הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן. חכמי ישראל בדקו היטב את האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן של יורשות לבן שבט אחר, חל אך ורק על דור כובשי הארץ, שבו אסור היה להעביר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, קבעו שהשבועה שלא להשיא את הבנות לבני שבט בנימין חלה רק על הדור שנשבע אותה, ולא על צאצאיו. היום שבו הותרו האיסורים היה ט"ו באב
כפי שהזכרנו לעיל, ט"ו באב ויום הכיפורים דומים זה לזה בכוח מחילת העוון שבהם. ולכן, לא חששו אבותינו להנהיג מנהג שבו היו בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים, שמא יצא ממנו מכשול ופריצה של גדרי הצניעות. מאז חרב בית המקדש מנהג זה בוטל, אך יום זה הפך לחג האהבה היהודי המודרני.
עוד אירוע שחל בט"ו באב ומוסיף לחג- הרוגי ביתר הובאו לקבר ישראל: העיר ביתר הייתה מבצרם האחרון של מורדי בר-כוכבא. אלפים מביניהם מצאו בה את מותם, והרומאים מנעו את הבאתם לקבר ישראל. ט"ו באב הוא היום שבטלה בו גזרה זו, והרוגי ביתר הובאו לקבורה.
 

הערה: התשלום הוא דרך פיפאל, ניתן לשלם בכל כרטיס אשראי בין לאומי (גם למי שאין חשבון ב-PayPal)
______________________________________________________________________
ענת הר-לב אור  
טל: 077-7980536, חרשים ,  E-mail: anatharlevor@gmail.com ,   ענת בפייסבוק